|
מבקר החתונות מגיע ללורנס ביפו, ולמרות התחושה שכל רגע יתפסו אותו, הוא דווקא מאד נהנה...עד שתופסים אותו
קייטרינג: שלף מוסיקה: אורי ברונפמן- שבלול צילום: רותם ברק יום: חמישי אל תחשבו שלהיות מבקר חתונות זה מקצוע כזה מהנה. חוץ מהעובדה שהמשרה היחידה כרגע בתחום תפוסה והדרישה בשוק לא כזו גבוהה, תמיד בסוף חתונה של חבר או מכר אני צריך למצוא תירוץ מספיק משכנע למה אני לא מתכוון לכתוב ביקורת על החתונה שלו, כשבעצם הסיבה האמיתית היא שאם הייתי כותב ביקורת אזי הוא, אשתו, ההורים שלו וכל מי שיש לו קשר דם אליו לא היה מדבר איתי לעולמים. שזה, אגב, לא כל כך נורא אבל הי, רק לפני רגע השקעתי בקשר הזה כמה מאות שקלים שאני מתכנן להחזיר בברית/בר מצווה/חתונה של הילדים שלי. לא חבל? מילא זה. הבעיה הכי קשה בעבודה היא להסתובב עם התחושה שעוד רגע מישהו יעלה עלי. איזו דודה או חבר או הכי גרוע, החתן והכלה בעצמם. מישהו מהם ייגש אלי וישאל: "מאיזה צד אתה ? לא חושב שאני מכיר אותך" ועוד לפני שאספיק להמציא איזה שקר יקראו לאבטחה שתגרור אותי החוצה. למזלי, זה עדיין לא קרה. אבל ברגע שנכנסתי ללורנס ביפו הייתי בטוח שהיום זה יקרה. התחושה הראשונה שהייתה לי ברגע שנכנסתי היא שטעיתי בדלת. האור החם והנעים, הקשתות המיוחדות והרצפות המעוטרות, בנוסף למעין שקט מכובד ומעט מסתורי נתנו לי את התחושה שבעצם נכנסתי לבית של מישהו ולא למקום שעורך חתונות, מה שחיזק אצלי את התחושה שהיום מישהו יחשוף אותי. "לפחות זה יקרה רק מול 240 מוזמנים" ניחמתי את עצמי ועליתי למרפסת לקבלת הפנים.
קבלת פנים לא הייתה... למעשה ברגע שרגלי דרכה על הדק של המרפסת הרגל של החתן דרכה על הכוס והתחיל שלב הנשיקות. הסתכלתי בשעון , השעה הייתה רק 19:30 ! בבירור קצר שעשיתי עם אחד המלצרים הבנתי שהחתונה התחילהכבר ב 18:00. מה אתם אומרים ? לדעתי יוזמה מבורכת, כבר שנים שאני טוען שצריך להתחיל חתונות בארבע אחרי צהריים ולסיים אותן לפני חצות. המרפסת המקסימה של הלורנס משקיפה מקרוב על סמטאות יפו ומרחוק יותר על הבניינים הגבוהים של ת"א. שילוב מעניין למדי שמתבטא באופי הכללי של המקום וזכה בגלל השעה המוקדמת יחסית לשמיים בצבע כחול עמוק ורומנטי. האווירה במרפסת הייתה נינוחה מאד, חמימה מאד יחסית לחודש אפריל ולא מחייבת. אהבתי. מכיוון שהחופה בדיוק נגמרה הקהל ירד למטה כדי לאכול. הישיבה בלורנס מחולקת לכמה אזורים ומחזקת את תחושת האינטימיות. נברשות גדולות תלויות מעל השולחנות ומפיצות שלווה. האזור שנמצא קרוב לרחבת הריקודים מורכב מפינות ישיבה אלטרנטיביות בגבהים שונים עבור הצעירים בגילם או ברוחם ואילו הקהל המבוגר יותר מוצא את מקומו בחללים אינטימיים ונעימים הבנויים בצורת קשתות. בואו דבר רגע על קייטרינג שלף . לפני שנתיים בערך,כבר ביקרתי בלורנס, הקייטרינג היה אחר ( לא קייטרינג שלף ) ולא הייתה לי מילה אחת טובה לכתוב עליו. מכיוון שחשבתי ( ואני עדיין חושב ) שהלורנס הוא מקום טוב ומיוחד מדי בשביל לקטול אותו רק בגלל הקייטרינג , וויתרתי על פרסום הכתבה אבל שלחתי אותה לבעלים של הלורנס והוספתי שלדעתי אסור לו לתת לו לקייטרינג שעבד באותו ערב להמשיך ולעבוד שם. לעומת זאת, קייטרינג שלף, קייטרינג חדש יחסית בנוף החתונות הכשרות אבל ותיק מאד בתחום האוכל, הוא כנראה ההפך הגמור מאותה חוויה קשה... מספיק לראות את צורת ההגשה של המנות העיקריות שיוצאות מעוצבות אחת אחת ואת הרמה האנושית של המלצרים כדי להבין שמדובר במקצוענים. את מי שזה לא מרשים, אני מזמין לטעום את האנטריקוט שהיה הסטייק הכי טוב שפגשתי בחתונה בשלושים ושתיים השנים האחרונות. הלכתי לי לבר. מדפי המשקאות היו מלאים בכל טוב ברמה הגבוהה (והיקרה) ביותר. לא בכל יום אתה יכול לשתות גלנפידיך בחתונה. בכל זאת ויתרתי. אם כבר עומדים לתפוס אותי, אז עדיף שזה יהיה עם משקה זול יותר ביד. ברמן אדיב וחייכן, לבוש בחליפה, מזג לי מרטיני ואז זה קרה. מישהי מטעם המקום ניגשה אליי ושאלה אם אני מוזמן לחתונה... חייכתי אליה חיוך נבוך והתוודיתי : לא, תפסת אותי, אני לא מוזמן ... אני אח של אורי ,הדי.ג'יי . היא הסתכלה עליי במבט חשוד למדי ונראה שהיא הולכת אל העמדה של הדי.ג'יי כדי לוודא את הנושא. לגמתי עוד לגימה אחת מהמרטיני וברחתי מהמקום... לסיכום: הלורנס הוא מקום עם אופי מיוחד, ברגע שתיכנסו אליו תדעו אם אתם אוהבים או לא. השילוב של קייטרינג שלף, בר ברמה הגבוהה ביותר והייחודיות של המבנה העתיק מבטיח לאורחים שלכם חוויה מהנה. אהבתי מאד. פרסומת |










